ראשיד א-דין סינאן

אל מועלים, 1189 - 1191.

ראשיד א-דין סינאן (? - 1191), מוכר בקרב תלמידיו ואויביו בתור אל מועלים, וכן ידוע בכינוי הזקן מן ההר, היה המנטור של הענף הלבנטי בתקופת ימי הביניים עד מותו ב-1191. יורשו היה תלמידו, אלטאיר איבן לא'אחד.

מעט מאוד ידוע אל חייו של אדם זה, אך הוא הוביל את המתנקשים הלבנטים מלפחות 1176, ורבים ראו בו כדמות אב. אל מועלים הוביל את המתנקשים לקרבות רבים עם הצלבנים, הסרצנים, ובמיוחד עם מסדר הטמפלרים. בין קרבותיו הבולטים היו ההמצור הראשון על מסייף, המצור השני על מסייף, וקרב מותו, גם כן במסייף. הוא גם שיחק תפקיד חשוב באירועים אחרים כמו החיפוש אחר הגביע, המשימה במקדש שלמה, וההתנקשויות בתשעה מנהיגים טמפלרים.

בסתר, בלא יודעין של המתנקשים, אל מועלים הצטרף למסדר הטמפלרים, והיה אחד מעשרת הטמפלרים שמצאו את תפוח העדן. למרות זאת, אל מועלים רצה את כוחות התפוח לעצמו, ולאחר שהוריד את תלמידו אלטאיר לדרגה הנמוכה ביותר בשל כשלון בהחזרת התפוח, הוא שלח אותו אחר תשעת הטמפלרים האחרים.

הסוד לגבי בגידתו של ראשיד התגלה לבסוף לאלטאיר, אשר התייצב לפני ראשיד במצודת מסייף. השניים התעמתו בחצר המצודה, וראשיד נהרג על ידי תלמידו.

ביוגרפיה

שנים מוקדמות כמתנקש

מעט מאוד ידוע על חייו של אל מועלים. הוא היה המנטור של המתנקשים שנים רבות, והחזיק בדרגה זאת עוד לפני שנת 1176. היסטוריונים מעריכים שהוא נולד בין 1132 ל-1135, ונפטר בשנת 1192. על פי אוטוביוגרפיה, שרק חלקים קטנים ממנה שרדו, אל מועלים הגיע לאלמות על מנת לקבל אימונים כמתנקש והפך למנטור בשנת 1162.

מצור על מסייף

בשנת 1176, צלאח א-דין וצבא הסרצנים שלו התקיפו את מסייף. אל מועלים, שבאותו זמן היה המנטור של המתנקשים, שלח את המאסטר מתנקש עומאר איבן לא'אחד להכנס למחנה של הסרצנים ביום שלמחרת. שם, מטרתו של עומאר היתה להניח אזהרה לסלדין, באמצעות מידע שנאסף על ידי מרגל שנכנס למחנה. עומאר הצליח, והיה מסוגל להשאיר נוצה ופיגיון באוהל של המנהיג הסרצני, אך נאלץ להרוג אציל על מנת לא להתפס.

ביום שלמחרת, סלדין עזב את המחנה והשאיר את הפיקוד לבנו, שיהאב א-דין. שיהאב הגיע למסייף על מנת לדון בעינייני שלום, וטען שהם (הסרצנים) יעזבו ברגע שהרוצח של האציל יוצא להורג. שיהאב והסרצנים מצאו שעומאר הוא הרוצח לאחר שעינו את המרגל, אחמד סואיפן.

אל מועלים סירב בהתחלה לקחת את חייו של עומאר תמורת שלום עם הסרצנים, אך לבסוף החליט לאחר שעומאר התעקש רבות למות בשביל שלום המתנקשים. לאחר הוצאתו להורג של עומאר, הסרצנים עזבו את מסייף.

האימונים של אלטאיר ואבבס

מתוך חרטה על מותו של עומאר, אחמד התאבד בעזרת שיסוף צווארו ליד בנו של עומאר, החניך הצעיר אלטאיר. הילד ההמום רץ לספר לאל מועלים על המאורע; אל מועליםהלחיט לשמור בסוד על גורלו של אחמד, במיוחד בשל העובדה שאלטאיר עמד להתחיל את אימוניו ביחד עם אבבס סואיפן, בנו של אחמד. ראשיד אמר לאלטאיר לא לספר דבר על מותו של אחמד לאבבס. לאחר התקרית, אל מועלים החל באימונים של אלטאיר ואבבס.

למרות הבטחתו לאל מועלים, יום אחד, לאחר שראה את הצער הגדל של אבבס על אביו, אלטאיר גילה לאבבס על הסיבה האמיתית למותו של אחמד; אבבס נותר שקט ולא דיבר עם אלטאיר ביום למחרת. במהלך אחד האימונים שלהם לאחר שאלטאיר גילה לאבבס את האמת, אבבס ביקש ממדריך האימונים, לבאב, אימון עם חרבות אמיתיות, ותקף את אלטאיר עם כוונה להרגו.

המהומה ביניהם זכתה לתשומת ליבם של זקני הכפר ואל מועלים עצמו, שעצר את הריב בין אלטאיר ואבבס. אל מועלים השליך את שניהם לצינוק במשך חודש ימים. לאחר השהייה בצינוק שניהם הוחזרו לאימונים על ידי אל מועלים; עם זאת, בשל הפשעים החמורים יותר שלו, אבבס נותר באימונים למשך שנה נוספת על ידי אל מועלים, בזמן שזה העלה את אלטאיר לדרגת מתנקש.

אל מועלים מעלה את אלטאיר לדרגת מאסטר מתנקש.

ב-1189, הטמפלרים פלשו למסייף וחדרו למצודה, שם אל מועלים ואחדים מאנשיו נלקחו כבני ארובה. האראס, חניך-מתנקש שעבר למסדר הטמפלרים, ציווה על הוצאתם להורג של כל המתנקשים שנותרו במצודה, כולל אל מועלים; האראס, שבידו רובה קשת, הרג חלק מהשבויים על מנת לגרום לאל מועלים לספר לו על פיסת העדן שברשותו, אך אל מועלים סירב.

לבסוף, אל מועלים ניצל בידי אלטאיר, שהתנקש בהאראס בזינוק מהמצודה, בזמן שאל מועלים הרג את הטמפלרים שהחזקיו אותו. לאחר שחייו ניצלו, אל מועלים הלך עם אלטאיר לעבר הכפר, וסיפר למתנקש הצעיר שהוא גאה בו ובמעשיו, ועל כמה שאלטאיר מזכיר את אביו המנוח. מיד לאחר תקרית זו, אל מועלים העלה את אלטאיר לדרגת "רב-מתנקש".

מסע אחר הגביע

ב-1190, אל מועלים שלח את אלטאיר למצוא חתיכת עדן שידועה בתור "הגביע", לאחר שאלטאיר חזר ממשימה קודמת. במהלך שנה זו, אל מועלים שהה באפן זמני במעוז של מסדר המתנקשים הממוקם בחאלב. באותה שנה, יד ימינו של אל מועלים, האראש, בגד במסדר והצטרף אל הטמפלרים, אך מאוחר יותר נהרג על ידי אלטאיר. לאחר תקרית זאת, אל מועלים שב בחזרה אל מסייף.

המשימה במקדש שלמה והגנה על מסייף

ב-1191, אל מועלים שלח את אלטאיר והאחים מאליק וקדאר א-סעיף להחזיר אוצר הנמצא מתחת למקדש שלמה. למרבה הצער, המשימה הסתיימה בכישלון טרגי; קדאר נהרג בזמן שמאליק נפצע אנשות בידו השמאלית.

כשאלטאיר חזר וסיפר לאל מועלים על כישלונו, המנטור זעם, אך כעסו נרגע קצת לאחר שמאליק חזר ביחד עם "האוצר". למרות זאת, רוברט דה סבלה והטמפלרים עקבו אחרי מאליק על מנת להשיב את מה שנגנב מהם.

אל מועלים, מוקף באנשיו, דיבר אל רוברט מתוך מקום בטוח במצודה, והציד את נאמנות המתנקשים שלו בכך שהורא לשלושה מאנשיו - אלטאיר ביניהם - לזנק אל "מותם". הוא המשיך להעסיק את תשומת ליבם של הטמפלרים עד שאלטאיר שיחרר מלכודת, שהרגה טמפלרים רבים וגרמה לבריחתו של רוברט.

למרות כי אלטאיר הציל את מסייף ממצור טמפלרים, ראשיד החליט להוריד אותו לדרגת מתחיל בשל העובדה כי שבר את שלושת החוקים של אמונת המסדר, ולקח ממנו את כל נשקיו ואת סמכותו במסדר - כל זאת, למרות כי מתנקש אשר עבר על אמונה, דינו מוות, ראשיד ראה במותו של אלטאיר כבזבוז של הכישורים שלו. ראשיד הורה לאלטאיר למצוא את הבוגד שהניח לטמפלרים להכנס למסייף.

לאחר חקירה בכפר, אלטאיר מצא את הבוגד, מאסון, והביא אותו לחדר החקר של ראשיד. ראשיד נתן למאסון את האפשרות לבקש כפרה "ולמחוק את הרוע מליבו", אך מאסון נותר על שלו. ראשיד הסכים לזה והרג את מאסון עם חרבו.

מוות

ראשיד:"מצאתי הוכחה!"
אלטאיר: "הוכחה למה?"
ראשיד: "שדבר לא אמיתי והכול אפשרי!"
―ראשיד מתעמת עם אלטאיר במסייף

הופעות

• אמונת המתנקש
• אמונת המתנקש: עלילות אלטאיר
• אמונת המתנקש: יחוסים (אזכור)
• אמונת המתנקש 2 (קטע פתיחה)
• אמונת המתנקש: מסע הצלב הסודי
• אמונת המתנקש: התגלויות
• אמונת המתנקש: התגלויות (נובלה)

גלריה

אל מועלים באמונת המתנקש 1.