אססינס קריד Wiki
Register
Advertisement

ערך זה הוא ערך מומלץ

"...כמובן שלא, חברי. לא הייתי חולם לבגוד באיש במעמדך. אבל אתה חייב להיות סובלני."
― מנואל לשאקולו, לאחר שהאחרון אמר לו לא לשכוח את הבטחתו.

שאקולו

שאקולו, 1511-1512.

שאקולו (לא ידוע ― מרץ 1512) היה עריק טורקמני ידוע ואכזר לשמצה, מנהיג "מרד שאקולו" האגדי, וחבר במסדר הטמפלרים.

שאקולו נולד לאחד מהשבטים טורקמנים באנטוליה, ובילדותו האימפריה העות'מאנית תקפה את שבטו, הרגה את חברי השבט, ושאקולו נותר יתום וחסר בית. הוא פיתח שנאה רבה כלפי הטורקים, ונשבע להרוס אותם. שאקולו הצטרף למסדר הטמפלרים ונודע כאחד מחברי המסדר האכזריים ביותר בזמנו.

עד ל-1511, שאקולו נהפך למנהיג של "מרד שאקולו", תנועה פרו-שיבית ופרו-ספווית שהתגבשה סבתוך מולדתו והסביבה שלידה, שמטרתה היתה לעלות כנגד האימפריה העות'מאנית. באותו זמן, הוא כבר נהפך לאחד מן הטמפלרים המפחידים ביותר בתקופתו. לפני 1511, שאקולו הפך לשותף ושומר הראש של הנצר לאימפריה הביזנטית, מנואל פאלאילוגוס. ביחד, השניים ניסו להקים מחדש את האימפריה הביזנטית.

ב-2012, אבסטרגו תעשיות, חברה בבעלות הטמפלרים, השתמשה בזכרונות הגנטיים של שאקולו בשביל לאמן טמפלרים חדשים. שאקולו שומש בתור אוואטר אנימוס, תחת השם "המורד" (the Renegade).

ביוגרפיה[]

שנים מוקדמות[]

"שאקולו, נסה למגר את הכעס שלך. אני יודע שהסולטן בייש את אנשיך, אבל אין סיבה להוציא את זה על אנשים תחתינו."
― מנואל פאלאילוגוס.

שאקולו נולד במאה ה-15, בתור צאצא לאחד השבטים הטורקמנים שחיו בחלק המזרחי של אנטוליה, באזור שגבל עם האימפריה העות'מאנית. בשלב מסוים בשנות נעוריו, הצבאות העות'מאנים ארבו לכפר של שבטו, השמידו את המקום בו גדל, ורצחו את מרבית הטורקמנים שחיו בכפר. אירוע זה השאיר את שאקולו הצעיר יתום וחסר כול, כמו כן השאיר בנפשו צלקת שלא תחלים, וכך השנאה שלו לאימפריה העות'מאנית נולדה.

מסדר הטמפלרים - סמל

מסדר הטמפלרים.

בשלב מסוים בחייו הבוגרים, לאחר הרס שבטו, שאקולו, כועס וצמא לנקמה, החליט להצטרף למסדר הטמפלרים משום שרצה למצוא מטרה ומשמעות חדשה לחייו, וכמו כן רצון למצוא תחושה של שייכות לקבוצה. במהלך זמנו כחבר במסדר הטמפלרים, שאקולו עלה בדרגותיו, והפך לאחד הטמפלרים המפחידים והאכזריים ביותר שהמסדר ידע באותה תקופה.

בזמן שהותו במסדר, גברה שנאתו של שאקולו כלפי האימפריה העות'מאנית, והוא היה מעוניין בהפלת והריגת את הסולטן דאז באיזיט השני. כמו כן, שאקולו החל לפעול כנגד כל מי שהתנגד לאידיאולוגיה של הטמפלרים, כולל מסדר המתנקשים, האויבים המושבעים של מסדר הטמפלרים.

מרד שאקולו[]

"מעט מאוד ידוע על חייו של מנהיג המורדים האגדי שאקולו, למעט זה שנולד לשבט טורקמני במזרח אנטונליה."
קליי קאקזמרק לגביי שאקולו.

ב9 באפריל 1511, שאקולו הקים והיה למנהיג של "מרד שאקולו" - תנועה פרו-שיבית ופרו-ספווית, שהתגבשה סביב אנטוליה ופעלה כנגד האימפריה העות'מאנית וכנגד בסולטן באיזיט השני בפרט. במהלך "מרד שאקולו", נאמניו של שאקולו שדדו אוצרות של בית המלוכה, ושלחו תומכים לאדמות עות'מאניות. שאקולו גם שדד את מרכבתו של הנסיך קורקוט, אחד מבניו של הסולטאן.

יורש העצר אחמט ויד ימינו הווזיר חאדים עלי פאשה נלחמו בכוחותיו של שאקולו. אבל, במקום להלחם אחמט ניסה לרצות את היאנצ'ירים כדי שיתמכו בו לסולטאנות. משראה כי לא הצליח, אחמט השאיר את עלי פאשה להלחם בשאקולו. עלי פאשה וחייליו רדפו אחרי שאקולו והתעמתו מולו, מה שהוביל למותו של עלי פאשה בידי שאקולו. ההתקוממות הסתיימה עד ליולי 1511, עם הכנעת תומכי המרד ומותו כביכול של שאקולו בידי פאשה. ‏[1]

שותפות עם מנואל[]

"כששושלת הפאלאילוגוס תשוחזר, מנואל, אל תשכח מי עזר לך להביא אותה בחזרה."
― שאקולו למנואל.

בערך בשנת 1511, לאחר כישלון המרד שלו, שאקולו החל לעבוד ביחד עם הנצר האחרון לאימפריה הביזנטית, מנואל פאלאילוגוס, טמפלר נוסף שהיה מעוניין בלהקים מחדש את האימפריה ההרוסה שלו. למעשה, הקמתה מחדש של האימפריה הביזנטית היה עניין משני בלבד , בסיועו של שאקולו למנואל, והוא היה מעוניין רק בקבלת פרס כספי ממנואל על פעולותיו, במיוחד בגלל העובדה שגם הביזנטים לא התייחסו בצורה טובה לאנשיו של שאקולו.

שאקולו&מנואל

שאקולו ומנואל בזמן הפגישה עם טאריק.

מאוחר יותר באותה שנה, מנואל ושאקולו נפגשו עם טאריק בארלטי, אציל עות'מאני וקפטן של יחידת ההגנה של הסולטאן, היאנצ'ירים, בקונסטינופול, על מנת לקבל גישה לארסנל הצבאי של הצבא האימפריה העות'מאנית ולבדוק את העמסה של כלי הנשק שטאריק הבטיח לכוחות של מנואל בתמורה לסכום כספי גבוה.

בזמן שהשניים בחנו את כלי הנשק, שאקולו הזכיר למנואל שלא ישכח ששאקולו סייע לו בבנייה מחדש של הצבא הביזנטי. מנואל הבטיח לשאקולו שהוא לא שכח מהחוב שלו לשאקולו, אך אמר לו להתעזר בסבלנות.

מנואל:"כמה זמן זה ייקח לפני שהחיילים שלי יואמנו להשתמש ברובים האלה?"
שאקולו:"כמה שבועות לפחות."
― מנואל ושאקולו משוחחים בקפדוקיה.

ב-1512, שאקולו ומנואל חזרו למחבוא הטמפלרים שלהם בקפדוקיה. בזמן שלו שם, שאקולו ואנשיו תפסו מספר מרגלים עות'מאנים שנשלחו על ידי טאריק בארלטי. שאקולו, ביודעין שהמרגלים היו טורקמנים-עות'מענים, הרג באופן אישי את כל המרגלים על ידי הכתם למוות באגרופים חשופים.

שאקולונותןהוראות

שאקולו נותן הוראות לאנשיו בקפקודיה.

לאחר פגישה עם מנואל, שגער בעריק הטורקמני על אכזריותו כלפי קורבנותיו וביקש ממנו למגר את כעסיו, שאקולו דרש מכמה מחייליו להביא את מעט המרגלים שנותרו לקָפֶּלָה, שם הוא התכוון לענות את המרגלים בפומבי, ולהוציא אותם להורג לאחר מכן.

אחד מחייליו טען שאין להם את המפתחות לכלובים, ושאקולו הכועס ציווה עליו למצוא את המפתח. מה שלא היה ידוע לשאקולו, זה שהמתנקש אציו אאודיטורה צפה בשיחה בין שאקולו ומנואל, למד על מיקום המפתח, ויצא למצוא אותו. מיד לאחר מכן, קהל של תושבים ביזנטים התאסף ליד הקפלה, איכן ששאקולו ביצע את ההריגות שלו.

מוות[]

"לאנשים שעושים סגידה מתוך רצח, לא מגיע רחמים."
― אציו אאודיטורה לאחר ש"הרג" את שאקולו.

שאקולו החל להכות מרגל הנקרא יאנוס בחצר של הקפלה. אציו אאודיטורה, בזכות שותפתו של יאנוס, דילארה, הגיע גם כן לקפלה, מוכן לחסל את שאקולו. משראה שקליעים לא מסוגלים לחדור את שיריונו של שאקולו, אציו החליט להתנקש ברודן בעזרת התנקשות אווירית, מצויד בלהב חבוי. אציו טיפס על צלב מאבן שהיה בנוי על קפלה, מעל שאקולו, וזינק על שאקולו, בזמן שהלהב החבוי שלו חודר לכתפו של הרודן המופתע.

אציו הורג שאקולו

הסוף של שאקולו בידי אציו.

באמונה שהוא מת, אציו צעד לעבר "גופתו" של שאקולו ואמר כי לאנשים כמוהו, שנהנים מלהעביר כאב וסבל כלפי אנשים אחרים לא מגיע שום רחמים. באותו רגע, להפתעתו של אציו, שאקולו התגלה להיות חי, שכן השריון העבה שלו הציל אותו מפגיעה פטאלית. שאקולו פתאום קם והחל לחנוק את אציו.

בניסיון לברוח ממנו, אציו דקר את ידו של שאקולו בעזרת הלהב החבוי שלו, דבר הגרם לשאקולו להעיף את אציו מצידו. השניים קמו בזריזות, ודו-קרב עז החל ביניהם. למרות הנוכחות של חיילים טמפלרים-ביזנטים רבים שסייעו לשאקולו, הרודן הטורקמני הובס לבסוף על ידי אציו אאודיטורה שהדף את נשקו וחיסלו במתקפה מהירה, בעוד שחייליו מתו או ברחו.

אישיות ומאפיינים[]

מנואל:"אה! מה זה הריח הזה?"
שאקולו:"אני מתנצל, מנואל. כמה מן האסירים העות'מאנים האלה כל כך...שבריריים."
― שאקולו חושף את הברוטליות שלו.

בשל עברו העקוב מדם, וצפייה בהריגות רבות מתחילת חייו, שאקולו נהפך לאדם אכזרי, סאדיסטי וחסר רחמים שנהנה מסבלם של אויביו. שאקולו נהנה מן, והעביר את רוב זמנו, בעינויים של איובים שבויים, ולעיתים קרובות היה מענה אותם למוות בפומבי. הוא היה מעדיף לבצע את העינויים בידיים חשופות.

שאקולומתכונן

שאקולו מתכונן להכות את המרגלים העות'מאנים.

לשאקולו לא היתה כלל חשיבות לחיי אדם, במיוחד חיים של אזרחים עות'מאנים או חייהם של המתנקשים, ואף נראה כי היה הורג אותם בצורה אכזרית וסאדיסטית אף יותר מאשר שאר הקורבנות שלו. גם חייליו של שאקולו נרתעו ממנו, והיו מבצעים את הוראותיו ללא היסוס, מפחד שהעריק יהרוג אותם באכזריות ואיטיות כמו שהרג את שבויו.

שאקולו קיבל ברצון את האידיאולוגיה של מסדר הטמפלרים, מה שהפכה לאחת האמונות שאחריהן עקב ברוב שנותיו האחרונות. שאקולו היה הורג את כל מי שהתנגד לאידיולוגיה הזאת. ביחד עם שנאתו לעות'מאנים, הפילוסופיה האישית של שאקולו התבססה כמעט לחלוטין על רציחות ועינויים אכזריים וקשים במיוחד על מנת לפזר פחד ואימה אל ליבם של אויביו.

שאקולו ראה בכוח פיזי דרך להעביר את מחשבותיו וכעסיו לאנשים אחרים, דבר שמנואל הבחין בו ודיבר על זה איתו. מנואל עצמו ניסה לעזור לשאקולו לשלוט בכעסו, אך ללא הצלחה רבה, ושאקולו המשיך בדרך הברוטלאית שלו עד רגעיו האחרונים.

ציוד וכישורים[]

"השריון הזה עבה מידי לקליעים."
― אציו לדילארה, לגבי שיריונו של שאקולו.

שאקולו היה לוחם מנוסה וחזק באופן מרשים, והוא היה מסוגל להרוג אדם בתוך דקות ספורות בעזרת ידיו החשופות בלבד, למרות שזה אינו ברור עם כוחו הפיזי הגיע משיריונו החזק והקשה, או שזה היה הכוח פיזי של שאקולו עצמו. לשאקולו גם היתה סיבולת גבוהה במיוחד, הוא הצליח לעמוד על רגליו ולהלחם גם לאחר שנדקר על ידי אציו פעמיים - בצוואר ובכתף. שאקולו היה לוחם מיומן בכלי נשק - כלי הנשק הראשי שלו היה חנית כסופה וארוכה בעלת להב מעט מעוקל עם צד משונן. שאקולו גם נהג ללחום עם חרב ביזנטית - כלי הנשק המועדף על הטמפלרים הביזנטים.

שאקולו תמיד לבש שריון קשה וחזק שהיה מכסה את כל גופו, פרט לעיניים. השריון היה כל כך קשה ועבה, עד שאפילו להב חבוי של מתנקש לא הצליח לשים קץ לחייו של העריק. נראה כי השיריון היה קל יחסית, בהתחשב להתקפות מהירות מצידו. מהסתכלות מקרוב, ניתן היה לשים לב שחלקים רבים מהשיריון עשוים למעשה מבד. ככל הנראה מתכות או חומרים קשיחים אחרים היו נמצאים מתחת ללבוש עשוי הבד ששאקולו לובש.

מאחורי הקלעים[]

שאקולו - איור

איור של שאקולו.

  • שאקולו דובב על ידי השחקן טוני קלברטה.
  • שאקולו מבוסס על הדמות ההיסטורית סאקולו (Şahkulu), שמת ביולי 1511, בזמן ששאקולו מת במרץ 1512. בדומה לסאקולו, גם שאקולו היה מאחורי תנועת מרידה כנגד הטורקים.
ציוד
  • למרות שבתמונת מאגר הנתונים של שאקולו בהתגלויות ובאיור של הדמות, שאקולו מחזיק חנית בעלת להב משונן, הוא מעולם לא נראה משתמש בכלי נשק זה במהלך המשחק, ובמשימה "העריק", הוא השתמש בחרב ביזנטית פשוטה. בנוסף, אווטאר האנימי בדמותו השתמש באותה חנית.
  • כאשר הוא תכנן להתנקש בשאקולו, אציו טען בפני דילארה ששריונו של שאקולו עבה מידיי בשביל קליעים. למרות זאת, במהלך הקרב איתו, אציו היה מסוגל לירות ולגרום נזק לשאקולו.
ההתנקשות
  • באמונת המתנקש: התגלויות, שאקולו, ביחד עם אחמט, הם האויבים המרכזיים היחידים במשחק שלא מקבלים "מילים אחרונות" מאציו.
  • שאקולו, ביחד עם רודריגו בורג'ה ומיקלטו קורלה, הם מטרות ההתנקשות היחידות ששורדות התנקשות מאציו. שאקולו, למרות זאת, הוא היחיד שנהרג מיד לאחר הניסיון הכושל, בקרב פנים אל פנים עם אציו אאודיטורה.
  • שאקולו הוא מטרת ההתנקשות השנייה בסדרה שהתנגדה למילים אחרונות מהפרוטגוניסט הראשי במשחק. הראשון היה קקו אורסי, שדקר את אציו בבטן עם פיגיון באמונת המתנקש 2.

גלרייה[]

הופעות[]

  • אמונת המתנקש: התגלויות
  • אמונת המתנקש: התגלויות (נובלה)

הערות שוליים[]

  • אמונת המתנקש: התגלויות

ערכים קשורים[]

Advertisement