האראס

אלטאיר:"אתה לא תעזוב את המקום הזה חי, בוגד."

האראס:"לא, אתה טועה. אני לא בוגד, שכן אני לא יכול לבגוד באלו שמעולם לא אהבתי."

- האראס ואלטאיר לגבי עריקתו של הקודם.

האראס (? - 1189) היה חניך במסדר המתנקשים שחי במאה ה-12, שמאוחר יותר הפך לצלבן וחבר במסדר הטמפלרים.

האראס ערק למסדר הטמפלרים לאחר שלדעתו, האימונים שלו ערכו יותר מידי זמן, וכמו כן, עליתו בדרגות הייתה איטית במיוחד. האראב עבר לטמפלרים במחשבה שהם הצודקים בדרכם לשינוי העולם.

ב-1189, לאחר שעזב את המתנקשים, האראס חזר עם צבא צלבנים בשביל לתקוף את מסייף, ואנישו הרגו רבים מהמתנקשים ואף הוא הצליח ללכוד את אל מועלים במצודה של הכפר, ביחד עם מתנקשים אחרים.

מאסטר מתנקש אלטאיר איבן-לא'אחד ניסה להציל את אל מועלים, אך האראס חסם את דרכו של המתנקש ואיים להרוג את אל מועלים אם ינסה להתקרב. אלטאיר טיפס על המצודה ועשה את דרכו לקרש שנמצא מעל האראס. אלטאיר זינק והרג את האראס בהתנקשות אווירית, דבר הסיים את המתקפה על מסייף.

ב-2012, אבסטרגו תעשיות, חברה בבעולת הטמפלרים, התשמשה בזכרונות הגנטים של האראס בשביל לאמן את מתמחיה. האראס שומש כאוואטר אנימוס, תחת השם ה"צלבן".

ביוגרפיה[]

חיים בתור מתנקש[]

האראס נולד לאחוות המתנקשים, והחל את אימוניו להפיכת מתנקש. למרות זאת, עם הזמו, האראס החל להרגיש שהאימונים שלו וכן עליתו בדרגות מתקדמים באופן איטי. לא מרוצה מהחניכות האיטית שלו, האראס ערק למסדר הטמפלרים, והפך לצלבן.

קרב במסייף ומוות[]

ב-1189, האראס נשלח על ידי אדונו, רוברט דה סבלה, בשביל לגלות מאל מועלים את המיקום של אחת מחתיכות העדן. האראס וצבא אבירי טמפלרים תקפו את מסייף, ושיספו כל מתנקש בדרך למצודת מסייף, איכן שאל מועלים נמצא. האראס תפס את אל מועלים ומספר מתנקשים נוספים. המתנקש אלטאיר איבן לא'אחד הגיע לזירת הקרב ולחם את דרכו עד שהגיע לשערי המצודה, שם האראס הופיע ואיים עליו שאם יתקרב, הוא יהרוג את אל מועלים. כועס, אלטאיר קרא להאראס "בוגד", מה שגרם להאראס להשיב לו שהוא לא בוגד משום שהוא לא היה כול לבגוד באלו שלא אהב - המתנקשים.

האראס חזר למצודה, שכעת נשלטת על ידי טמפלרים, והחל להרוג שבויים מתנקשים בעזרת רובה הקשת שלו, בשביל לגרום לאל מועלים לספר לו על המיקום של חתיכות העדן. למרות זאת, אל מועלים לא הגיב ונתר שקט, מה שהכעיס את האראס. אלטאיר, שננעל מחוץ למצודה, החל לטפס על השער והמשיך בדרכו עד שהגיע לנקודה מעל האראס - אלטאיר זינק והתנקש בצלבן.

תוך כדי שהוא מת, האראס הגוסס המשיך לטעון שהטמפלרים יודעים את האמת על האנושות, בזמן שנמתנקשים והאמונה שלהם טועים, למרות טענת ניגוד מאלטאיר שאמר שהאמונה שלהם חזק יותר. מיד לאחר מכן, האראס נפטר, מת בעודו מאמין במה שאמר.

אישיות ומאפיינים[]

לפי חשדותיו של אלטאיר, האראס היה אדם שהיה מעוניין להשיג את מיקומו בדרך הקלה במקום בדרך הרגילה והמסורתית, וכן היה אדם יהיר ועקשן. כמו כן, ניתן היה לראות שלהאראס היה סגנון קרב ואופי שהזכירו זיקית; הוא היה מסוגל להתאים את האישיות שלו לאחרים בשביל ללמוד את סודותיהם. השאיפות של האראס היו מתשטלתות עליו לעיתים קרובות, מה שהוביל אותו לבגוד באחיו ואחיותיו, ולהצטרף לטמפלרים.

ציוד ויכולות[]

בשל זמנו אצל המתנקשים, ניתן להסיק שלהאראס היה ידע מינימאלי, לפחות, ביכולות הלחימה שלהם, למרות שהוא מעולם לא תואר משתמש באומנויות אלה. לאחר עריקתו, האראס החל ללבוש שריון חזק ועמיד של צלבנים, שהגן עליו מפגיעות פאטאליות. על השיריון היו מספר צלבים שהזכירו את סמל הטמפלרים. האראס גם היה מיומן בשימוש ברובה קשת. הוא החזיק אחד בזמן המתקפה על מסייף בשנת 1189, והשתמש בקשת להוציא מספר מתנקשים להורג.

מילים אחרונות[]

האראס: "אתה נותן יותר מידי אמון בלבבות האנשים, אלטאיר. הטמפלרים יודעים את האמת, בני האדם חלשים, בסיסים, ורחמניים."
אלטאיר:"לא, האמונה שלנו היא הוכחה לארץ."
האראס:"אולי אני לא חכם מספיק בשביל להבין, אבל אני חושב אחרת; שאני חכם מידי בשביל להאמין לשטות כזאת."

גלריה[]

הופעות[]

אמונת המתנקש: התגלויות
- "שומר המנטור שלי"
אמונת המתנקש: התגלויות (נובלה)