FANDOM



ערך זה הוא ערך מומלץ


"אבא, אתה לא רואה? אני שולט בכל זה! אם אני רוצה לחיות, אני חי. אם אני רוצה לקחת, אני לוקח. אם אני רוצה שתמות, אתה תמות!"
―צ'זארה בורג'ה לאביו, 1503.
צ'זארה בורג'ה

צ'זארה בורג'ה, 1503.

צ'זארה בורג'ה (13 בספטמבר 1475 או אפריל 1476 - 12 במרץ 1507) היה בן לבית בורג'ה, ילד לא-חוקי של האפיפיור רודריגו בורג'ה, אויב מושבע של המתנקש אציו אודיטורה דה פירנזה, וחבר רב-דרג במסדר הטמפלרים, בדומה לאביו. הוא שימש גם כקפטן-גנרל של צבאות האפיפיור בין שנת 1497 עד ל-1503, למרות שבסתר פעל להפלת אביו על מנת להשתלט על רומא ואף על כל איטליה.

עוד לפני מותו של אביו, צ'זארה לקח לעצמו את דרגת הגראנד מאסטר של הטמפלרים באירופה, והפך לגראנד מאסטר רשמי לאחר שאביו מת, תואר עליו ישמור עד מותו שלו בשנת 1507. למרות הנאמנות הרבה שלו לטמפלרים, הם היו דאגה משנית בהשוואה לרצונו של צ'זארה לשלוט בכוחותיו של תפוח העדן.

ביוגרפיהעריכה

שנים מוקדמותעריכה

ילדות ונעוריםעריכה

"אני אומרת לכם שיש מעט מאוד דם קטני בהם. בלוקרציה, אולי; אבל צ'זארה..."
ונוצה דיי קטני לאציו אודיטורה וניקולו מקיאוולי, 1504.

צ'זארה בורג'ה נולד ברומא, כילד השני של הקרדינל-דאז, רודריגו בורג'ה, ושל וָנוֹצַה דֶיי קָטָנִי, פילגשו. הוא היה אחיו הצעיר של חואן בורג'ה (שכונה "הצעיר" כדי לא לבלבל בינו לבין דודנו המבוגר יותר), ואחיהם הגדול של לוקרציה וג'ופרה בורג'ה. תאריך לידתו נע בין ספטמבר 1475 לאפריל 1476.

בילדותו צ'זארה גדל עם מיקלטו קורלה, שכמותו היה ממוצא ספרדי; השניים היו קרובים מאוד אחד כלפי השני, ומיקלטו תמיד הגן על צ'זארה. צ'זארה סייע למיקלטו להחזיק בתפקיד נוח בעזרת אביו, ומיקלטו נהיה יד-ימינו של צ'זארה, והמתנקש האישי שלו.

הפיכה לקפטן-גנרלעריכה

"רודנים מסוימים נוצרים, מושפעים מחמדנות וגאווה. אבל יש אנשים שנולדים להיות עריצים."
לאונרדו דה וינצ'י לאציו אודיטורה, בנוגע לצ'זארה.

בשנת 1493, בהיותו בן 18, צ'זארה מונה על ידי אביו לחשמן, בעוד שחואן - אחיו הבכור של צ'זארה והבן החביב על רודריגו - מונה לקפטן-גנרל של צבא האפיפיור. צ'זארה הבין שבתור חשמן, חייו תקועים והוא לא יוכל להעלות בדרגות. לא מרוצה ומלא קנאה ושנאה כלפי אחיו, צ'זארה החל לארגן את מותו.

פיורה פוגשת את צ'זארה

צ'זארה פוגש את פיורה קוואצה לראשונה.

בשנת 1497, צ'זארה, שאז כבר יצר לעצמו מוניטין של אדם מסוכן, היכה את סנטינו סולארי, הבעלים של בית הבושת "רוסה בפיור", על כך שהוא ואחותו, היו בעסקי סחר שבהם לא היתה להם זכות. בתמורה לחיים שלהם, הם נתנו לצ'זארה לבחור איזו קורטזנית שהוא רוצה כדי שתעבוד תחתיו; צ'זארה הסכים. הוא הגיע ביחד עם סנטינו המוכה לבית הבושת, ולאחר שהביט בכל נערת ליווי, הוא בחר בפיורה קוואצה, והחל לשוחח איתה בקשר לחייה בבית הבושת והלקוחות שלה. צ'זארה הסביר לה על המצב וההסכם עם סנטינו, ופיורה עברה לגור עם הבורג'ה, ובמהרה הפכה לסוכנת מיומנת ומסוכנת של צ'זארה.

זמן לא רב לאחר מיכן, ב-14 ביוני, צ'זארה הוציא לפועל את ההתנקשות בחואן, ונפגש איתו על שפת נהר הטיבר במטרה להציג לו מתנה בדמות לילה עם פיורה. צ'זארה צפה בחואן ופיורה שוכבים, עד ש, לפי תכניתו של צ'זארה, פיורה שיספה את גרונו של חואן והרגו. מיד לאחר מיכן, צ'זארה זרק את הגופה לנהר, וגם לאחר גילוי דבר מותו של חואן, הוא מעולם לא נמצא כרוצח אחיו, ורודריגו הפך אותו לקפטן-גנרל של צבאות האפיפיור.

שנים ראשונות כקפטן טמפלרעריכה

כמו שאר ילדיו של רודריגו, צ'זארה נמשך גם הוא למסדר הטמפלרים שבו אביו כיהן כגראנד מאסטר עוד כצ'זארה היה תינוק. בשנת 1496, צ'זארה הצעיר הצטרף לאביו בקרב נגד משפחת אורסיני במטרה לכבוש את שטח המשפחה. בין צבאות האויב היה ברתולומיאו ד'אלביאנו, אשר היה חבר במסדר המתנקשים. צ'זארה הצליח לפגוע במשאבים של בארתולומיאו, אך נחל תבוסה עם בואו של קרלו אורסיני, שצייד את בארתולומיאו עם צבא; בארתולומיאו לחם בצ'זארה, ואף הצליח לפגוע בצ'זארה בפנים.

צ'זארה הפך לקפטן חזק וכריזמטי של הטמפלרים, ועם הפיכתו לקפטן-גנרל של צבאות האפיפיור, היה לאחד האנשים החזקים ביותר באיטליה ובכל אירופה; עם כוחו החדש, צ'זארה בחר מספר אנשים אכזריים ואפקטיביים בתור מפקדי צבאותיו: רמירו ד'אורקו, אוליברותו דה פרמו וויטלוזו ויטלי, את כולם יהרוג עם הזמן.

צ'זארה גם חיזק את עצמו אצל הטמפלרים, ובעזרת פיורה, הוא צירף ותיאם כוחות חדשים למסדר: הנפח אוגוסטה אוברלין, המהנדס גאספר דה לה קרויז, הנזיר ריסטורו, שכיר החרב רוקו טייפולו,הספר באלתאסר דה סילבה, המוקיונים קאהין וקהאה, הגנבים ליה דה רוסו ולאנז, הפרש דונטו מאנצ'יני, התליין איל קרנפיצ'ה, האציל סילבסטרו סבאטיני, והרופא הרוצחני מאלפטו; כולם פעלו ישירות תחת צ'זארה, או בעקיפין בעזרת פיורה.

צ'זארה מדבר עם רודריגו - פרויקט מורשת

צ'זארה משוחח עם רודריגו.

בשנת 1498, הבורג'ה העסיקו את פרוטו קלדרון בתור שליח, למרות ש, ללא ידיעתם של צ'זארה או רודריגו, היה מתנקש והבריח מידע לחבריו במסדר. באותו זמן צ'זארה נפגש עם רודריגו על מנת לדון במספר עניינים, ביניהם הוצאות להורג של מתנגדים, נישואים חדשים ללוקרציה - אשר כבר באותו הזמן ניהלה רומן עם צ'זארה עצמו, אובדן של מספר ספינות בורג'ה, ומותו של הנזיר ג'ירולמו סבונרולה בפירנזה; פרוטו צוטט להם והביר את המידע למתנקשים. זמן לא רב מאוחר יותר, פרוטו ניהל רומן עם לוקרציה, שהרתה והולידה בן, דבר שהוביל את צ'זארה לכלוא את פרוטו על שנהיה קרוב מידי כלפי אחותו, ולקח את הילד אליו. פרוטו הצליח לברוח ולקחת את הילד עימו, אך נהרג על ידי המתנקשים על כך שבגד האחווה ושבר את חוקי אמונתם. צ'זארה הצליח להשיג את הילד בחזרה והחליט לגדל אותו כבנו שלו, וקרא לו ג'ובאני בורג'ה.

לאחר תקרית זו, צ'זארה המשיך להגדיל את צבאו; הוא בחר בדודנו, חואן בורג'ה הבכור, להיות לו הבנקאי הראשי שלו, וביחד השניים פגשו את הברון אוקטביאן דה ולואה, במהלך ביקור בצרפת לצורך פגישה עם אישתו העתידית של צ'זארה, שארלוט ד'אלברט. לאחר חודש שבילה איתם, אוקטביאן הצטרף אל צ'זארה בתור המפקד של כוחותיו הצרפתים. האחרון משלושת "הגנרלים" של צ'זארה היה מיקלטו, שהפך לרוצח אכזר וחסר רחמים, נאמן לחלוטין.

בשנת 1499, צ'זארה הכריח את האמן והמכונאי לאונרדו דה וינצ'י לעבוד תחתיו וליצור לצבאו מספר מכונות מלחמה. בסוף דצמבר של אותה שנה, אביו חזר מובס על ידי המתנקש אציו אודיטורה; צ'זארה החליט לטפל במתנקש בעצמו, ואסף את צבאו להתקפה.

עלייה לכוחעריכה

המצור על מונטריג'יוניעריכה

"אני יודע שאתה שם, אציו! האפיפיור סיפר לי עליך ועל חבורת המתנקשים הקטנה שלך... וזה! [תפוח העדן] [...] היו לנו יותר מדי שפיכות דם. אני חושב שצריך להזמין ניקיון. אז ראה זאת כהזמנה מהמשפחה שלי... לשלך!"
―צ'זארה מקניט את אציו אודיטורה במהלך המצור על מונטריג'יוני, שניות לפני שהרג את מריו אודיטורה, ינואר 1500.
הבורג'ה נכנסים למונטריג'יוני

צ'זארה ובעלי בריתו נכנסים למונטריג'יוני המובסת, עם מריו אודיטורה לרגליו.

ב-2 בינואר, 1500, צ'זארה הנחית התקפה על העיר מונטריג'יוני, המפקדה של מסדר המתנקשים באיטליה, במטרה להשמיד את בית אודיטורה, שהיו המנהיגים של המתנקשים האיטלקים, כאשר הוא משתמש בנשקים שלאונרדו - ידיד של המתנקשים - נאלץ לייצר עבורו. צ'זארה צר על העיר, וכוחותיו הביסו את מגניה, וכך לכדו את תפוח העדן בבעלות המתנקשים, את קטרינה ספורצה - דוכסית פורלי, ומריו אודיטורה, המנהיג הנוכחי של המתנקשים.

מריו המובס חזר פצוע דרך שערי העיר לפני שהתמוטט בכניסה, כאשר צ'זארה, לוקרציה אחותו, מיקלטו, הברון דה ולואה וחואן בורג'ה בעקבותיו.

עומד בכניסה למונטריג'יוני עם מריו לרגליו, צ'זארה הכניס את חרבו לנדנה ודיבר ישירות אל הרב מתנקש, אשר צפה בכניסת הבורג'ה לעיר ורץ על הגגות על מנת לסייע למריו. הקפטן-גנרל דיבר על כך שהאפיפיור סיפר לו על תפוח העדן ועל המתנקשים. הוא מיד הסתובב ולקח את האקדח המוזהב שלהברון דה ולואה, שלאונרדו הוכרח לעצב לו.

צ'זארה והברון

צ'זארה עומד להרוג את מריו.

צ'זארה טען שיותר מידיי דם נשפך בין שתיי המשפחות, וש"ניקיון היה בדרך". בהרמת האקדח לראשו של מריו, צ'זארה "הזמין" את אציו לבוא ולהלחם בו ברומא, והרג את מריו עם ירייה.

באותו זמן, אציו נורה ונפצע בכתפו על ידי יחידה של אקבוסרים. צ'זארה מיד דרש לערוף את ראשו של מריו, ולהציב את הראש הכרות על מוט. במהלך הבריחה של אציו, צ'זארה הראה את הראש הכרות של מריו, ואמר שאציו הבא בתור. משאיר מונטריג'יוני בחורבות, צ'זארה ובעלי בריתו עזבו את המקום וחזרו לרומא.

דיכוי מרידותעריכה

אוליברותו: "מעולם לא רציתי לפגוע בך, צ'זארה. הכל היה רעיון של ויטלוזו!"
צ'זארה: "הא! ההקרבה שלכם תוכח להיות יקרת ערך עבורי!"
―אוליברותו מתחנן בפני צ'זארה לפני מותו, 1500.

בעקבות המצור על מונטריג'יוני, צ'זארה ציווה על רמירו ד'אורקו, אוליברותו דה פרמו וויטלוזו ויטלי להוביל את צבאו לרומגנה ולכבוש אותה למען הבורג'ה. למרות זאת, האנשים תחת פיקודם של המפקדים החלו למרוד בצ'זארה, ובתגובה הוא שחט את רמירו כדי למתן אותם.

מותו של רמירו הרתיע את אוליברותו וויטלוזו, והשניים בחרו לחזור לשירותו של צ'זארה, לאחר שהוא הסכים לכל דרישה שלהם ללא השלכות בשל מרידתם. למרות זאת, כעת כאשר רומגנה הייתה שלו, צ'זארה לא היה זקוק עוד לשירות שלהם. מספר חודשים לאחר מיכן, צ'זארה ארגן "סעודה" למען אוליברותו וויטלוזו.

צ'זארה פוגש את המורדים

צ'זארה נפגש עם אוליברותו וויטלוזו.

כאשר שני המפקדים הגיעו, צ'זארה הודע להם על העברת רומגנה לידיו, אך טען שהגיע הזמן שהוא יוריד את "הכפופת המגואלות בדם" שלו.

עם בואם של שומרי האפיפיור לצידו של צ'זארה, שניי המפקדים הבינו שהם נכנסו למלכודת של צ'זארה, והסתערו על שומריו. למרות החסרון המספרי, שני המפקדים הצליחו להביס את אנשיו של צ'זארה. במהפך מהיר, צ'זארה הצטייד ברובה קשת ו, בעוד ששומר אפיפיור ששרד דקר את ויטלוזו, הוא ירה בחזהו של אוליברותו.

לאחר מספר שעות, שני המפקדים שבו להכרה. כאשר הם קמו, הם הבינו שהיו קשורים גב-אל-גב, אחד לשני. מולם עמד צ'זארה, עם מיקלטו לצידו. אוליברותו ניסה לשכנע את צ'זארה שויטלוזו היה זה שהפנה אותו נגד הקפטן-גנרל, אך צ'זארה פשוט הורה למיקלטו לחנוק את שני המפקדים למוות, בטענה שמותם הוא "יקר ערך" עבורו.

מלחמה ברומאעריכה

אציו: "תן לי את שמו."
ניקולו: "צ'זארה, ראש צבאות האפיפיור. מה הוא מתכנן לעשות עם הכוח הזה? מה מניע את האיש? זה, אני עדיין לא יודע. אבל, אציו, צ'זארה הציב את כל מטרותיו על איטליה, ובקצב הזה, יהיה לו אותה."
―אציו וניקולו מקיאוולי משוחחים על צ'זארה, 1500.

עד לינואר 1500, לצ'זארה היו כבר כוח ושליטה על רומא, למרות שהוא ואביו נהגו להתווכח בנוגע לסגנון השליטה של צ'זארה. הוא הקים "מגדלי בורג'ה" ואת הקפטנים שלהם כדי לשמור על שליטה בכל חמשת המחוזות של העיר, וזאת משום שהוא היה נמצא לרוב מחוץ לרומא כדי להשקיף על צבאו, בניסיון לכבוש את כל איטליה על שלטונו. בנוסף, צ'זארה, שהיה בעל מערכת יחסים עם לוקרציה אחותו, ציווה למיקלטו להרוג את בעלה הטרי, אלפונסו מארגון, שחנק אותו למוות באוגוסט 1500.

באותו זמן, צ'זארה המשיך להעסיק את פיורה קוואצה, שתמרנה את סוכני הטמפלרים שלו. לבסוף, צ'זארה שלח את פיורה לשכור את שירותיו של הרופא הרצחני, מאלפתו, שנודע כרוצח של קורטזניות. למרות שלא ברור אם זאת באמת הייתה דרישתו של צ'זארה או לא, מאלפתו פרץ לביתה של פיורה וניסה להרוג אותה, אך נכשל עם התנגדותה. תקרית זו גרמה לפיורה לאחד כוחות עם המתנקשים, שהחלו לחסל, לעיתים בסיוע מאציו, את סוכניו של צ'זארה.

צ'זארה מיקלטו חואן אוקטביאן

צ'זארה נפגש עם שלושת הגנרלים שלו ליד טירת סנטאנג'לו.

ביוני 1501, אציו אודיטורה, שהחל להלחם בשלטונו של צ'זארה עוד בינואר של השנה הקודמת, החליט לפרוץ לטירת סנטאנג'לו במטרה לשחרר את קטרינה ספורצה, שהייתה תחת מעצר על ידי צ'זארה ולקרציה מאז המצור. באותו הזמן, צ'זארה נפגש עם שלושת הגנרלים שלו, ואמר להם להקשיב רק לו, ולא לאביו, אך כן ביקש מהם להשתלב "במועדון הג'נטלמנים הזקנים" של רודריגו לעת עתה.

במקביל, צ'זארה נכנס לטירה וחלק נשיקה עם לוקרציה. צ'זארה שאל את אחותו עם אביהם שקל את המשאבים שבוקשו על ידי הבנקאי שלו, למרות שהיא טענה שהוא לא היה באזור וכנראה הם יצטרכו לשכנע אותו. צ'זארה אז עזב את הטירה לרומגנה על מנת להמשיך בכיבושים שלו.

בשנת 1502, המשיך צ'זארה להשתמש בגאונותו של לאונרדו דה וינצ'י על מנת לייצר עוד מכונות מלחמה לצבאו. למרות זאת, כל יצירותיו של לאונרדונגנבו והושמדו על ידי אציו, בסתר תחת בקשתו של לאונרדו עצמו, שהחל להפגש עם אציו ולהציע לו את עזרתו.

בשנת 1503, צ'זארה החל לאמן את ג'ובאני, בנה של לוקרציה שאותו אימץ כבנו שלו, להיות לוחם חזק כמוהו, על אף שהוא הבחין שג'ובאני היה ילד חלש יחסית; הוא הנחה את הילד הקטן בסייף, וביקש עזרה ממיקלטו, שניי מעשים שגרמו לג'ובאני לשנוא את אביו המאמץ עוד יותר. באותם ימים חזרה פיורה לביתו של צ'זארה, במטרה לקחת ממנו את תפוח העדן; צ'זארה, שהיה מודע לכך, הזמין אותה לסעוד איתו בארוחה מורעלת, למרות שפיורה הבינה את ניסיונותיו וסירבה. בזכות ג'ובאני, צ'זארה תפס את פיורה כאשר היא ניסתה לקחת את תפוח העדן, שאיתו ג'ובאני שיתק אותה בלי כוונה, שכן הילד חשב שהיא רוצה לשחק איתו.צ'זארה שלח את ג'ובאני לחדרו, וענה לו שהוא יכאיב לפיורה כאשר הילד שאל מה יעלה בגורלה, למרות שלא ברור כיצד הסתיימה התקרית הזאת. לבסוף, ג'ובאני ברח מבית הבורג'ה והצטרף למתנקשים.

צ'זארה מתווכח עם רודריגו

צ'זארה ורודריגו במסיבה של חואן.

בראשית אוגוסט של אותה שנה, צ'זארה ורודריגו הגיעו ביחד למסיבה שנערכה על ידי חואן בורג'ה הבכור, שם צ'זארה נתן נאום על כך שבקרוב הם ישתלטו על כל איטליה. לאחר תחילת המסיבה, רודריגו הזכיר לצ'זארה שהם לא הסכימו להשתלט על כל איטליה, אך צ'זארה פשוט הסביר לרודריגו שכעת הוא השולט בעניינים, ואמר לרודריגו להנות מעצמו ומהמסיבה. זמן לא רב לאחר מיכן, חואן נהרג על ידי אציו, שהסתנן אל המסיבה.

ימים ספורים לאחר מיכן, גם הברון דה ולואה נהרג על ידי המתנקש. בעקבות תקריות אלו, צ'זארה ציווה על הרצחו של חברו הקרוב, פרנצ'סקו טורצ'ה, בידי מיקלטו, משום שסיפר לאחיו על תכניותיו של צ'זארה לגביי רומגנה. צ'זארה אז הורה למיקלטו להתנקש בחייו של פייטרו רוזי, מאהבה הסודי של לוקרציה, למרות שאציו סיכל את ההתנקשות.

צ'זארה ורודריגו מתווכחים

צ'זארה מתווכח עם רודריגו לגבי תפוח העדן, דקות ספורות לפני שיהרוג את אביו.

עד ל-18 באוגוסט, 1503, הכסף והמשאבים של צ'זארה קוצצו בצורה ניכרת בגלל הפעולות של המתנקשים. זועם על אובדנו, צ'זארה נפגש עם אביו כדי לשאול מה קרה, שם רודריגו סירב להלוות כספים ותקף את תאוות הבצע של בנו, בטענה שהוא נתן לו הכל, ועדיין, צ'זארה לא היה מרוצה.

צ'זארה דרש מאביו לתת לו את תפוח העדן, אך רודריגו סירב. באותו רגע הגיעה לוקרציה, וגילתה לצ'זארה שאביהם ניסה להרעיל אותו עם קערת תפוחים, ממנה צ'זארה לקח תפוח ואכל אותו. זועם, צ'זארה ירק את חתיכות התפוח והסתער אל אביו עם התפוח המורעל, מאלץ אותו לבלוע את הרעל. או-אז צ'זארה דרש את מיקום תפוח העדן מלוקציה, שעודתה תחת לחץ. עם זאת, אציו התחרה עם צ'זארה בלהגיע לבזיליקת פטרוס הקדוש, מיקום התפוח, ולקח את פיסת העדן לפניו, בעיקר משום שבאותו רגע צ'זארה הושפע מהרעל.

עימות אחרון מול המתנקשיםעריכה

"לא! לא! לא! לא! זה לא איך שזה ייגמר! שרשראות לא יחזיקו אותי! אני לא אמות בידי איש!"
―צ'זארה נעצר על ידי שומרי האפיפיור, דצמבר 1503.
המפלט האחרון של צ'זארה

צ'זארה מתעמת עם אציו והמתנקשים.

לאחר שהרג את אביו, כוחו של צ'זארה החל לרדת; הוא בלע מספיק רעל שהשאיר אותו חלש למשך מספר רב של שבועות, ובזמן שהחלים, המתנקשים החלו להשתמש בתפוח העדן על מנת להפיל את מה שנותר מצבאו ועסקיו של צ'זארה. במקביל, הוותיקן החליט להפסיק לתמוך בצ'זארה, והחרים את כספי הבורג'ה כ"מושחטים". בספטמבר 1503, נפגש צ'זארה עם החשמן ג'אורג'ס ד'אמבויס במטרה להשיג את תמיכתו, אך הוא גילה שהכנסייה החליטה לבחור בג'וליאנו דלה רובה כאפיפיור החדש, במקום מועמד שתמך בבורג'ה.

צ'זארה נעצר על פביו אורסיני

צ'זארה נעצר על ידי שומרי האפיפיור.

בדצמבר של אותה שנה, צ'זארה אסף את שארית צבאו על מנת להכריע את המלחמה בינו לבין המתנקשים; הוא ציווה על מיקלטו לאסוף חיילים משדות הקרב כדי להחזיר לעצמו את רומא, אך בעוד שמיקלטו היה מחוץ לעיר, צ'זארה מצא את עצמו בעימות אחרון מול אציו והמתנקשים רבי-הדרג. צ'זארה שילח את אנשיו האחרונים נגד המתנקשים, בעוד שהוא עמד מהצד והטיח עלבונות באציו. עם נפילת אחרון נאמניו, צ'זארה נעצר על ידי פביו אורסיני בפקודת יוליוס השני, ונלקח מהאזור, בהאשמת בגידה בוותיקן ורציחת אביו. למרות זאת, צ'זארה המשיך להתנגד, וקרא בכל ששרשראות לא יחזיקו אותו ושום אדם לא יהרוג אותו.

נפילה מגדולהעריכה

בריחה מרומא לספרדעריכה

יוליוס השני: "צ'זארה בורג'ה הועבר בביטחה לאחד מבתי הסוהר החזקים והשמורים ביותר שלנו."
אציו: "לאן?"
יוליוס השני: "אה, זה מידע מסווג, אפילו בשבילך. אני לא יכול לקחת סיכוי עם צ'זארה."
―האפיפיור יוליוס השני ואציו משוחחים ל מיקומו של צ'זארה, 1504.

לאחר שנעצר על ידי שומרי האפיפיור, צ'זארה נלקח לטירת סנטאנג'לו לכליאה. עם זאת, צ'זארה הצליח להמלט מהכלא ולברוח. למרות שהוא נתפס בשנית, האפיפיור יוליוס השני הבין שצ'זארה צריך להמצא בכלא יותר שמור, וביקש להעבירו לטירת דלה מוטה, אראגון, בספרד. אציו תכנן לחסל את צ'זארה למרות מעצרו, אך לא היה מודע לכלא אליו הועבר. הוא, מקיאוולי, ולאונרדו החלו בחיפושים אחריו, בזמןשמיקלטו, שחמק ממעצר ונותר נאמן לצ'זארה, תכנן את הימלטות אדונו.

בשנת 1506, מיקלטו שיחד סוהר בטירה. מיקלטו השליך לצ'זארה חבל דרך חלון התא שלו, ו'צזארה ברח דרך החלון והתגנב בדרך הראשית בעזרת תלבושת הסוהר הגנובה שלו. בפגישה עם מיקלטו, לצ'זארה נאמר שאציו מנסה למצוא אותו, אך צ'זארה לא הגיב. מיקלטו הודיע לצ'זארה שהוא עשה מספר סידורים בולנסיה, והשניים עזבו אל העיר.

ההתקפה על ולנסיהעריכה

צ'זארה: "הוצאת אותי מלה מוטה, ברור, ואתה כל תקוותיי. אבל עכשיו תראה לאן הובלת אותי!"
מיקלטו: "אדוני, כל אנשיי מתים. עשיתי מה שיכולתי-!"
צ'זארה: "ונכשלת!"
―צ'זארה מאשים את מיקלטו בכל מה שקרה לפני שהוא הורג אותו, 1506.

בעקבות בריחתו, צ'זארה החל לבנות מחדש את צבאו בולנסיה, וחיילים התנדבו להצטרף אליו ולסייע לו לבנות מחנה צבאי גדול. בזמן שצ'זארה בנה את צבאו הקטן, הוא לרוב היה נמצא בפונדק הזאב הבודד, מתאם טקטיקות קרב. אציו ומקיאוולי גילו זאת, למרבה צערו של צ'זארה, והצליחו להרוס את המחנה ושתים-עשרה מספינותיו של צ'זארה בעזרת הפצצות של לאונרדו.

מאוחר יותר, הם צפו בצ'זארה מתקרת הפונדק. צ'זארה האשים את מיקלטו בנוגע התקפת המתנקשים בולנסיה,קורא לו כלב ואומר שמיקלטו צריך למצוא מקום אחר למות בו. בזמן שהעליב את מיקלטו, צ'זארה הזכיר שהוא עומד לעבור את הגבול ולהצטרף לגיסו, ג'ון השלישי, מלך נווארה, על מנת להשיג את עזרתו.

למרות שמיקלטו התחנן לצ'זארה, והזכיר לו על שירותיו הנאמנים, צ'זארה המשיך להעליב את מיקלטו. למרות זאת, פה הוכחה הטעות של צ'זארה, ומיקלטו, שהבין עד כמה לצ'זארה לא היה אכפת מנאמנותו, ניסה לחנוק את אדונו האנוכי למוות. עם זאת, צ'זארה הצליח לדחוף את מיקלטו ממנו ולירות בו בפנים עם רובה קשת, דבר שהרג את משרתו. באותו רגע, צ'זארה הבחין באציו ובמקיאוולי, ירה לעברם, ופצע במקיאוולי בכתף.

אציו בחר לקחת את מקיאוולי לרופא במקום לרדוף אחרי ולחסל את צ'זארה, בחירה שנתנה לצ'זארה את מוולנסיה ולהגיע לגבולות ממלכת נווארה.

המצור על וינה ומוותעריכה

צ'זארה: "אתה לא יכול להרוג אותי! אין אדם שיכול לרצוח אותי!"
אציו: "אז אשאיר אותך לידי הגורל!"
―אציו וצ'זארה לפני מותו של השני, 1507.
אציו וצ'זארה נלחמים בויינה

צ'זארה נלחם באציו במהלך המצור על ויינה.

במרץ של שנת 1507, צ'זארה ניסה להחזיר את כבודו האבוד, והוביל את צבאו הענקי של גיסו למצור על וינה, על מנת ש, אם הוא יוכח כמנצח, הצרפתים יחזרו לתמוך בו. ללא ידיעתו, אציו גילה על מעורבותו במצור והגיע לחסלו סופית.

במהלך המצור, אציו איתר והסתער על צ'זארה, שהצליח לחסום את התקפת המתנקש ולהחזקי מעמד מולו מספיק זמן לפני שברח וקרא לאנשיו להרוג את המתנקש. המרדף של אציו עוכב לזמן קצר על ידי מספר יריות תותח שהאיטו אותו, והרגו את שאר החיילים באזור, ביניהם אנשיו של צ'זארה.

צ'זארה, עם אציו בעקבותיו, נכנס לתוך טירת וינה, אחרי שהורה לאנשיו להרוג אישה שביקשה את עזרתם משום שבנה נפצע. לבסוף, צ'זארה ואציו התעמתו בתוך טירת וינה, כאשר צ'זארה מצויד בחרב ובאקדח. במקביל, הוא קרא לאנשיו להלחם ביחד איתו במתנקש, ונלחם במהירות ובעוצמה.

צ'זארה מושלך אל מותו

אציו נותן לצ'זארה ליפול מטירת ויינה אל מותו.

למרות זאת, אציו הוכח כחזק ומהיר יותר מצ'זארה ומאנשיו, והצליח לשבור את שריונו של צ'זארה ולהכניע אותו לרצפה עם להב חבוי. ברגעיו האחרונים, צ'זארה סירב להכנע ואמר שהוא היה מוביל את האנושות לעולם חדש ואף בן אדם לא יכול להרוג אותו. בתגובה, אציו אמר לטמפלר המובס שהוא ישאיר את גורלו ל"ידי הגורל", והשליך את צ'זארה מחומות הטירה אל מותו.

עם מותו של צ'זארה, המצור הסתיים בהפסד צבאו, ותם שלטון הבורג'ה על מסדר הטמפלרים. גופתו של צ'זארה נקברה בקנסיית סנטה מריה, שם על קברו נכתב, "פה שוכב בארץ קטנה, אחד שכולם פחדו ממנו, שהחזיק שלום ומלחמה בידו".

אישיות ומאפייניםעריכה

"נתתי לך הכל ועדיין זה אף פעם לא מספיק!"
―רודריגו מבקר את התנהגותו של צ'זארה, אוגוסט 1503.

בן למשפחת בורג'ה המושחטת, צ'זארה, בדומה לשאר ילדיו של רודריגו, חונך על ידי אביו ועוצב להיות כלי נשק עבורו. צ'זארה גדל בסביבה פראית, עוינת וחסרת מוסר, וכבר מגיל צעיר היה אדם אלים ותוקפני, שאפתן במיוחד, אך כריזמטי ומושך מבחינה פיזית ונפשית. תכונות אלו תרמו לעליית כוחו במקומות וארגונים שונים, אך גם גרמו לנפילתו משנת 1503 עד מותו.

צ'זארה עם תפוח העדן

צ'זארה אוחז את תפוח העדן במהלך המצור על מונטריג'יוני.

הוא ירש בדיוק את אותן מטרות ושאיפות שהיו לאביו בנוגע להשתלטות על איטליה בשם הטמפלרים, אך הביא אותן עד כדי לרמת קיצוניות ואובססיביות שהוא היה מוכן לרסק כל אחד שהתנגד לו או עמד בדרכו, בין אם היה בן משפחה, ידיד, בעל ברית או אדם פשוט וחסר אונים; הוא הורה על התנקשות באחיו הבכור, חואן, רק כדי לתפוס את מקומו כקפטן-גנרל של האפיפיור, רצח את אביו בהתקף זעם, וירה למוות בחברו מיקלטו לאחר שלעג על כשלונותיו של הטמפלר המתנקש. עם זאת, הוא תואר כאדם אינטליגנטי, אמיץ ומושך; פיורה קוואצה תיארה שהכריזמה של צ'זארה "משכרת", והיא מיד נמשכה היום, בזמן שניקולו מקיאוולי - מתנקש - תיאר יכולתו להטיל את רצונו על מי שיחשוק כתכונה "נדירה" בעולם.

הוא שמר על מערכת יחסים רומנטית עם אחותו לוקרציה, והבטיח לעשות אותה למלכתו כאשר הוא ישלוט באיטליה. הוא גם היה נכנס התקפי זעם וקנאה אם היה מגלה על מערכות היחסים שלה עם גברים אחרים, ואף דרש ממיקלטו להתנקש במספר ממאהביה. למרות כל זאת, במהלך הניסיון שלו למצוא את תפוח העדן, צ'זארה לא פסח על אחותו הקטנה ותקף כדי לדלות ממנה מידע; כאשר השיב לשאלה מלאת הדמעות שלה אם הוא אי פעם אהב אותה, צ'זארה השיב שהיא אחותו, "ולא יותר". הוא גם הפגין חוסר עניין או אהבה כלפי בנו המאומץ ג'ובאני - בנה הביולוגי של לוקרציה - ונהג להתעלל בו פיזית כדי שיתקשח, דבר שרק גרם לקרע בין השניים ובריחתו של ג'ובאני מבית בורג'ה.

עם הזמן צ'זארה פיתח אמונה שאין בן אדם אחד בעולם שיכול להרוג אותו, ושהוא יוביל את האנושות לעולם חדש. הוא האמין עד רגע מותו שהוא בלתי מנוצח ומעין "משיח" למין האנושי, אמונה שהובילה למותו בידי אציו אודיטורה.

מאחורי הקלעיםעריכה

הופעה חיצונית והתנהגות
  • בנובלה של אמונת המתנקש: אחווה, פניו של צ'זארה עוותו על ידי "המחלה החדשה", ונאלץ ללבוש מסכה כדי להסתיר את העיוות. לעומת זאת, במשחק, צ'זארה מעולם לא הופיע עם העיוותים או המסכה.
    • היסטורית, צ'זארה לקה במגפת אבעבועות, והחל ללבוש מסכה בפומבי.
  • הנובלה מזכירה שצ'זארה הצטיין בלחימת שוורים. מקיאוולי האמין שצ'זארה התעניין בספורט זה בגלל מוצאו הספרדי, והאופי האגרסיבי שלו.
  • היסטורית, צ'זארה היה אביהם של 11 ילדים בלתי-חוקיים.
לחימה וקרב
  • למרות שצ'זארה הוצג כלוחם מיומן עם רובה קשת באמונת המתנקש: עליונות ובאמונת המתנקש: פרויקט מורשת, הוא מעולם לא נראה עם כלי נשק זה באחווה.
  • מאחר וצ'זארה חסין להתנקשויות או התקפות-נגד, ואפילו היה פוגע באציו במקרה והמתנקש היה מנסה להרוג אותו עם מתקפת-נגד, צ'זארה היה ניתן להבסה רק על ידי רצף התקפות ישירות שישברו את הגנתו. הוא גם היה ניתן להבסה בעזרת יריות מאקדח חבוי.
אחר
  • צ'זארה הוא הגרסה האיטלקית לשם קיסר.
  • היסטורית, ניקולו מקיאוולי העריץ רבות את צ'זארה. לעומת זאת, באחווה, למרות שניקולו משבח את יכולתו של צ'זארה להפיץ את רצונו, מקיאוולי - בתור מתנקש - מעוניין להפיל את צ'זארה ובית בורג'ה.
  • במידה ומשחקים פעם נוספת את הזכרון "פאקס רומנה", גופתו של צ'זארה ניתנת לראייה לאחר קטע המעבר בו אציו הורג אותו, רגעים לפני שהזכרון מסתיים.
  • נעשו מספר השוואות בין צ'זארה לשליטים רומאיים/איטלקים אחרים שהושפעו על ידי הטמפלרים. ג'ובאני בורג'ה חלם על זכרונותיו של מרקוס יוניוס ברוטוס, וחשב שצ'זארה הוא יוליוס קיסר. אציו אודיטורה השווה את צ'זארה לקליגולה מבחינת אישיות.
  • צ'זארה מוזכר בקצרה באמונת המתנקש: תגליות, כאשר אציו התחפש למינסטרל ושר על מותו של עריץ.
  • צ'זארה מופיע בקטע הפתיחה של אמונת המתנקש 3, מחזיק את תפוח העדן בזמן שויליאם מיילס מסביר על אירועי המשחקים הקודמים.

הופעותעריכה

גלריהעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית