FANDOM


"אתה חושב שפיקוד על צבא מעניק לך אצילות? אצילות באה מלהלחם לצד אנשיך, לא מלחטוף אישה כדי לרמות את דרכך אל מחוץ לקרב!"
―ברתולומיאו לאוקטביאן דה ולואה, אוגוסט 1503.
ברתולומיאו ד'אלביאנו - אחווה.png

ברתולומיאו ד'אלביאנו, 1503.

ברתולומיאו ד'אלביאנו (1455 ― 7 באוקטובר 1515) היה קונדוטירו איטלקי, מנהיג גילדות שכירי החרב בערים ונציה ורומא, וחבר בענף האיטלקי של מסדר המתנקשים.

בתור מנהיג כריזמטי ולוחם אגרסיבי, ברתולומיאו היה תוספת חשובה למתנקשים במהלך תקופת הרנסאנס, ומפקד מרכזי בצבא ונציה ושל ערים אחרות, אשר הוביל את צבאותיו למספר ניצחונות בזכות הרצון העז וכושר המנהיגות שלו.

ברתולומיאו היה ידיד קרוב של המנטור האגדי אציו אודיטורה דה פירנזה, והיה אחד מהמתנקשים אשר סייעו ואימנו אותו כאשר עוד היה מתנקש מתחיל. הוא סייע לאציו בהפלת הטמפלרים בוונציה, ובשחרור העיר רומא משלטון בית בורג'ה.

הוא המשיך בקריירה הצבאית שלו, ולחם בקרב אניידלו, בו הפסיד. לאחר שחרורו הוא המשיך להוביל את ונציה, אך מת במהלך מצור על העיר גהדי.

ביוגרפיהעריכה

שנים מוקדמותעריכה

"יליד העיר אלביאנו במרכז איטליה, ברתולומיאו גדל להיות חייל חכם ורב-תושייה."
―קטע מערך מאגר הנתונים של ברתולומיאו.

ברתולומיאו נולד בעיר אלביאנו, בשנת 1455. הוא היה בנם של פרנצ'סקו ד'אלביאנו ואיזבלה דגלי עטי. הוא היה בעל קשרי דם לבית אורסיני, ובן דודם של פביו אורסיני, וניקולו די פיטיליאנו.

לא ברור מתי וכיצד, אך בשלב מסוים בחייו, ברתולומיאו מצא את דרכו אל מסדר המתנקשים, ועד לשנות ה-80 של המאה ה-15, הוא כבר הפך לחבר בכיר במסדר. במקביל הוא הפך לשכיר חרב, הקים גילדה משלו, והתמקם במחוז הקסטלו שבוונציה.

סיוע לאציו אודיטורהעריכה

עימות במחוז הקסטלועריכה

"הגיע הזמן! אני לא יודע עם כדאי לי לנשק אותך, או לסתור לך. אוליי שניהם רק כדי להיות בטוח..."
―ברתולומיאו לאציו בעקבות שחרורו, 1486.
אציו משחרר את ברתולומיאו ד'אלביאנו.png

אציו אודיטורה משחרר את ברתולומיאו מכלאו.

בשנת 1486, הטמפלר סילביו בארבאריגו השתלט על מחוז הקסטלו, ולכד את ברתולומיאו ואת מרבית אנשיו בתהליך. אציו אודיטורה, בנו המנוח של המתנקש ג'ובאני אודיטורה דה פירנזה, תכנן להתנקש בחייו של סילביו, ודרך המתנקש אנטוניו דה מאגיאניס, למד על מקום מגוריו של ברתולומיאו. אציו חילץ את ברתולומיאו והשניים נלחמו בחייליו של סילביו עד אשר הגיעו לביתו של ברתולומיאו.

ליד ביתו של ברתולומיאו, הוא ואציו הביסו את שארית אנשיו שלסילביו והחזירו את המקום לבעלותו של ברתולומיאו. לאחר שמצא את חרבו האישית, ביאנקה, ברתולומיאו ביקש מאציו להציל את אנשיו של ברתולומיאו שנלכדו על ידי הטמפלרים. לאחר ביצוע הבקשה, אציו חזר לברתולומיאו, אשר הדריך אותו להציב מספר שכירי חרב ברחבי המחוז על מנת לגרום מספיק צרות כדי להחזיר את המחוז לשליטת המתנקשים.

בזמן שאציו הוציא לפועל את התכנית, ברתולומיאו מצא את עצמו בקרב מפסיד מול שומר הראש של סילביו, דנטה מורו, אך בעזרתו של אציו, מרבית אנשיו של סילביו נהרגו, למרות שדנטה נטש את הקרב ורץ אל ארסנל ונציה.

ברתולומיאו מודה לאציו אחרי הניצחון במחוז קסטלו.png

ברתולומיאו מודה לאציו על עזרתו בהריגת סילביו בארבאריגו.

אציו עמד להביס את דנטה, אך זה ברח אל הנמל. ברתולומיאו הציע לאציו לעקוב אחרי דנטה, שכן הוא והאנשים הבורחים ככל הנראה יובילו את אציו לסילביו. כפי שברתולומיאו הסיק, דנטה נפגש עם סילביו והשניים ניסו לברוח אל ספינתם, אך אציו לכד אותם והתנקש בהם.

לאחר הניצחון על הבארבאריגו והחזרת מחוז הקסטלו לשליטת המתנקשים, ברתולומיאו נפגש והודה לאציו, והשניים הלכו כל אחד לדרכו.

השגת תפוח העדןעריכה

"בואו אליי, קודרדי (פחדנים)! כולכם! ביאנקה שלי רעבה לעוד כמה גולגלות לרסק!"
―ברתולומיאו במהלך העימות עם הטמפלרים, 1488.
ברתולומיאו ואנטוניו מסייעים לאציו.png

ברתולומיאו ואנטוניו דה מאגיאניס עומדים לצד אציו.

ברתולומיאו ואציו נפגשו בשנית שנתיים לאחר התקרית במחוז קסטלו, בשנת 1488. ביוני של אותה שנה ברתולומיאו נפגש עם שאר המתנקשים הבכירים של הענף האיטלקי של המסדר: מריו אודיטורה, ניקולו מקיאוולי, אנטוניו דה מאגיאניס, פאולה, טאודורה קונטאנטו ולה וולפה בעיר ונציה לאחר שהם גילו כי פיסת עדן, תפוח עדן, עשתה את דרכה על סירה לוונציה, לידיו של רודריגו בורג'ה, הגראנד מאסטר של מסדר הטמפלרים. המתנקשים הגיעו להתעמת עם בורג'ה כדי להשיג את התפוח.

כאשר ברתולומיאו והמתנקשים הגיעו לנמל העיר, הם ראו שאציו כבר החל להלחם עם בורג'ה, והחליטו להתערב, למרבה הפתעתם של אציו ורודריגו. במהלך הקרב ברתולומיאו סייע לאציו נגד אנשיו של רודריגו והביע שמחה רבה להתעמת ביחד עם אחיו נגד הטמפלרים.

לאחר שהבין כי הוא נלחם בקרב מפסיד, בורג'ה ברח והשאיר אחריו את תפוח העדן. ברתולומיאו והשאר גילו לאציו את זהותם כמתנקשים וענו על חלק משאלותיו. הם העבירו אותו בטקס הצטרפות למסדר המתנקשים, שלאחריו כל מתנקש, כולל ברתולומיאו, ביצע את זינוק האמון.

עימות נגד אלכסנדר השישיעריכה

"לאחר שבילה כמה שנים בוונציה, [ברתולומיאו] הצטרף לאורסיני בשנת 1496 להלחם באפיפיור אלכסנדר השישי (רודריגו בורג'ה), שניסה לכבוש את שטח האורסיני."
―קטע מערך מאגר הנתונים של ברתולומיאו.

בשנת 1496, ברתולומיאו הצטרף לקרוביו, בית אורסיני, לקרב עם בית הבורג'ה, אשר ניסו לכבוש את השטח שהיה בבעלות האורסיני.

ברתולומיאו עמד מול בנו של רודריגו, צ'זארה בורג'ה, אשר הוביל את צבאות אביו. צ'זארה הצליח לפגוע במשאבים של ברתולומיאו, וברתולומיאו עמד לנחול תבוסה, למרות כי נשאר עומד בשל חוסנו הפיזי והנפשי. למזלו של ברתולומיאו, קרלו אורסיני הגיע לשדה הקרב עם צבא חדש, וסייע לברתולומיאו לנצח את הבורג'ה; במהלך הקרב, ברתולומיאו אף הצליח לפצוע את צ'זארה בפנים.

כספת הוותיקןעריכה

אציו: "אני מוכרח ללכת לרומא ולמצוא את הכספת. מה אתם תעשו?"
ברתולומיאו: "נעשה את מה שאנחנו יודעים הכי טוב, נעשה צרות בעיר, ניתן לך את החופש לנהל את החיפוש שלך."
―ברתולומיאו במהלך הפגישה, 1499.
ההצעה של ברתולומיאו.png

ברתולומיאו מציע להשתולל ברומא.

בדצמבר 1499, ברתולומיאו, אציו ושאר המתנקשים התאספו בווילת אודיטורה במונטריג'יוני למצוא את המיקום של "הכספת". דרך דפי הקודקס של אלטאיר איבן לא'אחד, הם גילו שמיקומה של הכספת, עליה נאמר כי מכילה סודות חשובים, הוא במרכז רומא, בוותיקן.

בנוסף המתנקשים גילו את הסיבה האמיתי למה בורג'ה הפך לאפיפיור, מכיוון שזה ייתן לו גישה למטה האפיפיורות - אחד מפיסות העדן. אציו תיכנן לעזוב לרומא ולפתוח את הכספת, וברתולומיאו הציע שהוא ושאר המתנקשים ליצור מהומות בעיר על מנת לתת לאציו את הזמן הנדרש לפתוח את הכספת ולשחרר את סודותיה.

שחרור רומאעריכה

מעבר לרומאעריכה

אציו: "איך הולך הקרב נגד הצרפתים?
ברתולומיאו:
"בנה (טוב). האנשים שלי מחזיקים את עצמם."
אציו:
"מקיאוולי חשב שדברים יהיו קשים יותר."
אציו משוחח עם ברתולומיאו על המצב עם הצרפתים, 1500.
אציו עם ברתולומיאו ופנטסילאה.png

ברתולומיאו עם אישתו ואציו ברומא.

ברתולומיאו היה אחד מהמתנקשים שהחליטו להעבור לרומא לפני או בעקבות נפילתה של מונטריג'יוני ומותו של מריו אודיטורה בידיו של צ'זארה בינואר 1500. לפני תקרית זו, ברתולומיאו נישא לפנטסילאה באגיליוני, והם התמקמו בקזרמה די אלביאנו, בזמן שברתולומיאו הפך למנהיג גילדת שכירי החרב ברומא. מקיאוולי יצר קשר עם ברתולומיאו והציב אותו בלחימה נגד הכוחות הצרפתים של צ'זארה.

ברתולומיאו מצא את עצמו בקרב מפסיד, והיה מוקף בשני אויבים: הבורג'ה בצד אחד, והצרפתים בצד השני. באותה שנה, ברתולומיאו ואציו נפגשו פעם נוספת, והוא הפגיש בין אציו לבין פנטסילאה. פנטסילאה גילתה לאציו שבורג'ה התוקפים חלשים יחסית לצרפתים, והפלתם תסייע לברתולומיאו למקד את כל כוחותיו על הצרפתים. אציו סייע לברתולומיאו לשחרר את המחוז מהבורג'ה ובתמורה ביקש מברתולומיאו לאתר את מיקומם של רודריגו וצ'זארה בורג'ה.

מאוחר יותר, בתחילת 1501, ברתולומיאו הגיע ביחד עם לה וולפה וקלאודיה אודיטורה על מנת לדון עם אציו ומקיאוולי על התוכניות הנוכחיות שלהם, וגילה לבעלי בריתו על מיקומם של הבורג'ה.

קרבות נגד הצרפתיםעריכה

"צ'זארה דרש מהמלך לואיס לשלוח לו צבא שלם בשביל להביס אותי. אני מסמיק."
―ברתולומיאו לאציו, אוגוסט 1503.

ברתולומיאו המשיך לבלום את התקפותיהם של החיילים הצרפתים, ונכון לשנת 1503, הוא עוד היה לכוד בקרב איתם ועם מפקד הצבאות, הברון אוקטביאן דה ולואה, בעל ברית של צ'זארה. משום שהצרפתים הכפילו את מספרם, נמנעה מברתולומיאו האפשרות להפגש עם שאר המתנקשים במחבוא ליד נהר טיבר.

ברתולומיאו מקלל את הברון.png

ברתולומיאו מאחורי השערים שלו, מקלל את הברון דה ולואה.

כאשר אציו הגיע לאזורו של ברתלומיאו על מנת לדון בנושא העימות עם הברון, שיחתם נקטעה בעקבות שכיר חרב שדיווח על מתקפת הפתעה של הצבא הצרפתי. בסיוע מאציו ושכירי החרב, ברתולומיאו הצליח להדוף את ההתקפה על מיקומו. שם, הוא ואציו מצאו את הברון דה ולואה מסמן לתשומת ליבם.

הברון דה ולואה ביקש מברתולומיאו ומאציו להיכנע בתמורה לחייה של פנטסילאה, אותה הברון חטף לפני התקפת הפתע. מלא זעם, ברתולומיאו הטיח קללות ועלבונות כלפי הברון, לפני שהוא ואציו עקבו אחרי הצרפתים כאשר אלה עזבו.

בהגעתם לבסיס הצרפתי, קסטרא פראטוריה, השניים הבינו כי הכניסה מבוצרת מידיי. מוכה הלם, ברתולומיאו שקל להיכנע מול הצרפתים ולהכנס לשערי הבסיס עם מתנות, מתוך תקווה שהברון יחוס על חיי אישתו. לעומת זאת, אציו חשב על רעיון אחר; לאחר שחזרו לבסיסו של ברתולומיאו, אציו הציע להלביש את אנשיו של ברתולומיאו בתור חיילים צרפתים, ולהעמיד פנים שהם מביאים את ברתולומיאו הלכוד.

לאחר שברתולומיאו העניק את תמיכתו ברעיון, אציו השיג כעשרים שריונות צרפתיים מחיילים בהם התנקש. לאחר ששב לברתולומיאו, אציו התלבש כקפטן צרפתי והוביל את ברתולומיאו הכבול ואנשיו כל הדרך למחנה הצרפתי. ברתולומיאו הביע הפתעה שאציו מבין צרפתית, ואציו פשוט הסביר שלמד את השפה מספר נערות בפירנזה.

ברתולומיאו ופנטסילאה מתחבקים.png

ברתולומיאו ופנטסילאה מתחבקים, לאחר מותו של הברון.

כאשר הם עמדו מול הברון דה ולואה, ברתולומיאו החל, פעם נוספת, לקלל ולזרוק עלבונות אל הברון. עם זאת, הברון פשוט אמר ש"פראי אדם אף פעם לא לומדים", והרים את אקדחו במטרה להרוג את פנטסילאה. בפעולה מהירה, אציו ירה אל השמיים, מסמן לאנשיו לתקוף, וכך מגלה את זהותם וגורם לבלבול בקרב הצרפתים; במהלך המהומה, אוקטביאן ברח אל החלק הפנימי של המחנה, אך אציו התנקש בו ושחרר את פנטסילאה.

לאחר הניצחון על הצרפתים, ברתולומיאו חיבק את אישתו באינטימיות, והיא הודתה לו, קוראת לו הנסיך שלה. לאחר שפנטסילאה הודתה לאציו, ברתולומיאו והיא עזבו את האזור עם אנשיהם, בחזרה לבסיסם.

עימות אחרון מול הבורג'העריכה

ברתולומיאו: "אנשיי אומרים לי שצ'זארה מכנס את חייליו הטובים ביותר לפני השער הראשי לרומא."
אציו: "אסוף את המתנקשים. אנחנו נעמוד מולו ביחד."
ברתולומיאו ואציו משוחחים על תכניותיו של צ'זארה, דצמבר 1503.

מותו של הברון החליש את צ'זארה, ועד לאוגוסט 1503, הנוכחות של הבורג'ה ברומא התחלשה, במיוחד לאחר מותו של רודריגו בידיו של צ'זארה עצמו. בעקבות אירועים אלו, אציו החליט לצרף את אחותו, קלאודיה, למסדר המתנקשים, לפני שמקיאוולי הכריז על אציו כמנטור של המתנקשים האיטלקים; ברתולומיאו נכח בטקס החניכה של קלאודיה, כמו כן ברגע עלייתו של אציו כמנטור, ביחד עם לה וולפה.

המתנקשים נלחמים בצ'זארה.png

ברתולומיאו ושאר המתנקשים עומדים נגד צ'זארה.

לבסוף, בדצמבר של אותה שנה נפגשו ברתולומיאו ושאר המתנקשים לקרב אחד אחרון עם הבורג'ה והטמפלרים, לאחר שברתולומיאו מצא את מיקומו של צ'זארה והודיע על כך לאציו. ברתולומיאו, אציו, ניקולו, קלאודיה ולה וולפה התעמתו עם צ'זארה ליד שערי רומא ונלחמו בחייליו האחרונים של הרודן. לבסוף צ'זארה הובס ונלכד על ידי דודנו של ברתולומיאו, פאביו אורסיני, מפקד בצבא האפיפיור של יוליוס השני, בעוון רצח ובגידה. ברתולומיאו נכח באירוע זה ולאחר מיכן הוא חזר לבסיסו.

קריירה מאוחרתעריכה

תחת פרננדו השני וניקולו אורסיניעריכה

מאוחר יותר בשנתצ 1503, ברתולומיאו נשכר על ידי פרננדו השני, מלך ספרד, כדי לשמש מפקד בצבא הממלכה. ברתולומיאו נהיה נחוש לנצח את הצבא הצרפתי בקרב גאריג'יליאנו, דבר אשר החל את שליטת ספרד על דרום איטליה.

בשנת 1507 ברתולומיאו ודודנו ניקולו אורסיני נשכרו פעם נוספת על ידי רפובליקת ונציה. שנה לאחר מיכן, ברתולומיאו הביס את הצבא המלכותי של מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה; ברתולומיאו כבש את גוריציה ואת טרייסטה. באותה שנה, גם פורדנון נפלה, ובשל השגיו, הוא קיבל בוונציה את הדרגה של גנרל-מושל (Governor Generalׂׂ).

קרב אניידלועריכה

"קיר אינסופי של אויבים חוסם אותי מלברוח. המנהיג שלהם שמח. אני נועץ מבט בפניו, אחד שאני יותר מדי טוב, בעוד שהוא כובל אותי."
ברתולומיאו בסופו של קרב אניידלו, מאי 1509.
ברתולומיאו ד'אלביאנו - פרויקט מורשת.png

ברתולומיאו במהלך קרב אגנדלו, 1509.

בשנת 1509, ברתולומיאו נלחם בקרב אניידלו, שם נמצא תכריך העדן. הוא תקף את האויב ללא הסכמתם של האורסיני, אשר היו המפקדים באותו הזמן. הוא נלחם ביחד עם דודנו ניקולו די פיטיליאנו, אך זה בגד בו וברח משדה הקרב. לאחר ששרד פגישה עם פלוגה צרפתית, ברתולומיאו היה צמא לנקמה על אובדן אנשיו; ברתולומיאו ואלו ששרדו תחתיו תקפו פלוגות צרפתיות, והוא הוביל את חייליו לעימות אחרון בעיר אניידלו. ברתולומיאו נפצע קשה,אך זכה בנאמנותם של תושבי העיר; הוא הפסיד ונעצר על ידי הצבא הצרפתי, ונותר אסיר של הצרפתים למשך שלוש-ארבע השנים הבאות.

בשנת 1510, ברתולומיאו זכה לביקור מאציו באוסטיה, אשר ביקש את עזרתו של ברתולומיאו להגיע לעיר בארי, על מנת להתחיל את מסע החיפוש שלו במסייף, סוריה, בתקווה למצוא את הספריה של אלטאיר איבן לא'אחד, המנטור האגדי של המתנקשים הלבנטים. ברתולומיאו, שמח לראות את אציו שב לפעולה לאחר נפילת הבורג'ה, ליווה את ידידו הקרוב לעיר בארי - מסע אשר נמשך חמישה-עשר ימים, אשר בסופן השניים הלכו כל איש לדרכו.

בשנת 1513, לאחר ברית בין צרפת וונציה, ברתולומיאו שוחרר ממאסרו ושירת תחת המפקד הצרפתי לואיס דלה טרמוילה. הוא הובס בויסנזה על ידי מפקד ספרדי, ראמון דה קרדונה.

שנים אחרונותעריכה

מאוחר יותר, ברתולומיאו כבש בשנית ובזז את פורדנון, אשר באותו זמן נפלה פעם נוספת לידי האימפריה הרומית הקדושה. במקביל, ברתולומיאו היה דמות מפתח בניצחון הצרפתי במאריגננו, ספטמבר 1515; הוא תקף שכירי חרב שוויצרים כאשר לרשותו היו רק 300 אבירים.

מאוחר יותר, הוא הצליח להחזיר לעצמו את כבודו הישן כגנרל של ונציה ולכבוש את ברגמו, אך מת באוקטובר של אותה שנה במהלך מצור שהטיל על העיר גאדי, בהיותו בן 60. ונציה קיבלה את גופתו בטקס השכבה גדול וחגיגי, והוא נקבר בכנסיית סנטו סטפנו, ליד מקום המגורים הישן שלו בעיר.

אישיות ומאפייניםעריכה

"[לברתולומיאו] יש השקפה כל כך אגרסיבית על העולם."
―פנטסילאה לאציו,בנוגע לברתולומיאו, 1500.
ברתולומיאו ואציו מדברים.png

ברתולומיאו משוחח עם אציו על הצבא הצרפתי.

ברתולומיאו ד'אלביאנו היה בעל אישיות תוקפנית, והוא העדיף לרוב כוח פיזי טהור על פני תוכניות ואסטרטגיה. ניתן היה לראות זאת בבירור לאחר שהוא ניצל על ידי אציו בוונציה, כאשר הוא נהג להגיד שהטכניקה של אציו "להתגנב ולדקור" הייתה לא גברית. ברתולומיאו, כמו מריו אודיטורה, העדיף עימות פתוח מאשר טקטיקת ההתגנבות-וההתנקשות של המתנקשים. הוא היה אדם גאה במיוחד, כפי שנראה כאשר סיפר לאציו שהוא הצליח להתמודד מול הצרפתים, בזמן שבמציאות, הוא נלחם בקרב מפסיד.

ברתולומיאו האמין בקרב צודק וישר. כאשר אציו ליווה אותו ואת שכירי החרב למחנה הצרפתי, ברתולומיאו הודה שהוא לא אהב את הרעיון של להערים על הברון דה ולואה באמצעות תחפושות. הוא גם צוטט את מילותיו של אביו של אציו, ג'ובאני, כהוכחה נוספת שהוא האמין שיבוא יום ובו בני אדם לא יהיו עוד בוגדניים אחד כלפי השני.

למרות כי היה לוחם ומפקד מנוסה, ברתולומיאו לא היה מלומד; כאשר אציו הציע לבנות מחדש את הבסיס של ברתולומיאו ברומא, ברתולומיאו אמר שהוא לא טוב עם "הדברים האלה", ושאציו, בתור "המלומד" יחליט מה לעשות. ברתולומיאו ראה בכבוד ערך מרכזי בחייו, והיה מאוכזב שהברון דה ולואה בחר בטקטיקה של לחטוף את אישתו, מהלך אותו ברתולומיאו ראה כפעולה חסרת כבוד ובושה - דרך פחדנית כדי להבטיח ניצחון.

ציוד וכישוריםעריכה

"לורידי קודרדי! (פחדנים מזדיינים!) אני הלחם בכולכם! באותו הזמן! עם יד אחת -לא- שתי ידיים קשורות מאחרוי הגב!"
―ברתולומיאו מקניט את אנשיו של סילביו, 1486.

ברתולומיאו היה לוחם מגוון, מסוגל להשתמש גם בחרב וגם בנשקים כבדים אחרים כגון גרזנים. כאשר אציו הציל אותו בשנת 1486, ברתולומיאו הוכיח עצמו להיות לוחם מנוסה, והביס חיילים רבים בעזרת כל חפץ שמצא, אפילו אם הוא משתמש במטאטא. תקרית דומה קרתה לו בשנת 1509, במהלך קרב אניידלו, שם אסף כל נשק שראה.

הוא היה לוחם אגרסיבי בעל סגנון לחימה שהזכיר את זה של שכירי החרב תחתיו; התקפותיו היו בעלות כוח פיזי רב, אך הוא עדיין שמר על מהירות. בתור חבר של מסדר המתנקשים, לברתולומיאו היה לפחות ידע מינימלי בריצה חופשית, והיה מסוגל לבצע את זינוק האמון של המסדר.

ברתולומיאו עורך היכרות.png

ברתולומיאו עורך 'היכרות' בין אציו לחרבו ביאנקה.

הנשק המועדף על ברתולומיאו היה חרב רחבה וכבדה שזכתה ממנו לשם 'ביאנקה', שהזכירה בצורתה קליימור סקוטי. ברתולומיאו היה קשור מאוד לחרבו, ואפילו קרא לה בשם כאשר חיפש בעקבות שחרורו בוונציה.

לאחר הפסד בקרב אניידלו, ברתולומיאו איבד את ביאנקה; הוא נאלץ לקחת נשקים זרוקים אחרים, והבטיח לחזור לחפש את חרבו, אך אין זה מתועד האם מצא את חרבו האהובה או לא.

חיים רומנטייםעריכה

פנטסילאה: "אתה הנסיך שלי."
ברתולומיאו: "עכשיו אני צריך להרוויח את התואר הזה."
פנטסילאה: "אתה תרוויח."
―פנטסילאה לברתולומיאו לאחר הניצחון על הצרפתים, אוגוסט 1503.
ברתולומיאו ופנטסילאה מתאחדים.png

ברתולומיאו מתאחד עם אישתו לאחר שחרורה.

מערכת היחסים הכי רצינית של ברתולומיאו שתועדה הייתה זו עם פנטסילאה באגיליוני, שהפכה לאישתו בחמש-עשרה שנותיו האחרונות. ברתולומיאו נישא לפנטסילאה בשלב מסוים לפני שעבר לרומא בינואר 1500; השניים גרו יחד בבסיס שכירי החרב של ברתולומיאו, שנתן לפנטסילאה לאמן את אנשיו בהיעדרו.

למרות שלפנטסילאה הייתה השקפה טקטית הפוכה על קרב מבעלה, הם השלימו אחד את השנייה, וברתולומיאו הרגיש אבוד בלעדיה לאחר שהיא נחטפה על ידי הצרפתים. בעקבות מותו של הברון דה ולואה ונפילתם של הצרפתים, פנטסילאה קיבלה את פניו של ברתולומיאו בחיבוק וקראה לו הגיבור והנסיך שלה, למרות כי ניסה להגיד לה שאציו הוא זה שהציל אותה; אציו רק חיזק את דבריה.

לברתולומיאו ולפנטסילאה היו ארבעה ילדים: שלוש בנות; לוקרציה, איזבלה ופורציה; ובן אחד; ליביו סטימו.

מאחורי הקלעיםעריכה

  • הזיכרונות של ברתולומיאו הוצאו דרך זיכרון גנטי של צאצא שלו על ידי אבסטרגו תעשיות, חברה מודרנית בבעלות הטמפלרים, והזיכרונות נחוו שנית על ידי אדם אחר.
  • באמונת המתנקש: אחווה, החרב של ברתולומיאו, ביאנקה, מוצגת בעיצוב שונה במעט מהופעתה באמונת המתנקש 2; הניצב שלה מוזהב, אך חסר לה סמל.
  • נראה כי ברתולומיאו נהג להשתמש בגרזן בחלק מקרבותיו, מפני שכאשר אציו מסיים את כל האתגרים שלגילדת שכירי החרב, הוא מקבל נשק הנקרא "הגרזן של ברתולומיאו", המזכיר בצורתו את גרזן הלבריס.
  • בזיכרון "כל הדרכים מובילות ל..." באמונת המתנקש: אחווה, שם ברתולומיאו נלחם לצד שאר המתנקשים כנגד אנשיו של צ'זארה בורג'ה, היה יכול "למות"; למרות כי זה היה נראה כאילו ברתולומיאו התעלף, כמו לאחר הפסד בקרב אגרופים.

הופעותעריכה

גלריהעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית